אישה תנועה וחומר

אופיר יודילביץ - אמן פרפורמנס ומחול

13 בנובמבר 2024

אני נרגשת לשתף אתכם בפרויקט חדש שקרוב לליבי – סדרת ראיונות מוקלטים עם אמנים מעוררי השראה מתחום התנועה והאמנות. המטרה של הסדרה היא להעמיק לתוך המסעות האישיים והמקצועיים של יוצרים שמרגשים אותי, לגלות את מקורות ההשראה שלהם, ולהעניק הצצה לעולמם הייחודי. הראיון הראשון בסדרה הוא עם אופיר יודלביץ', פרפורמר, כוריאוגרף ומורה, שמוביל את שדה האמנות מתוך גישה אנושית ועמוקה, ואני שמחה לשתף אתכם בשיחה המרתקת שלנו.

הראיון עם אופיר יודלביץ', פרפורמר, כוריאוגרף ומורה, חושף מסע אישי ומקצועי שופע מעברים מפתיעים ותשוקה מתמדת לתנועה, חקירה והתפתחות. אופיר מתאר כיצד התחיל את דרכו בקפוארה בגיל 14, תחום שבו הוא התמקד בצורה אינטנסיבית ואף נסע לברזיל כדי להעמיק את הידע וההבנה שלו. לאחר שלא התקבל לאודישן למיומנה, הוא החל לרקוד באופן מקרי, דרך שיעורי היפ הופ והיכרות אקראית עם אנשים שהובילו אותו להתנסות בסדנת מחול בחיפה, מה שסימן את תחילתו של מסע מקצועי בתחום המחול והפרפורמנס.

התפתחות דרך תנועה ומפגשים בלתי צפויים

סיפורו של אופיר מעיד על דרך שבה מפגשים אקראיים ואירועים בלתי מתוכננים הובילו אותו לשינויי כיוון משמעותיים. תחום המחול נפתח בפניו כמעט במקרה, כשהשתתף ביום פתוח בסדנה להכשרת רקדנים בחיפה, ולאחר מכן למד והתפתח בתחום זה במשך שנתיים. הוא מציין שבאותה תקופה לא ראה את עצמו כאמן, אלא כמי שחשקה נפשו בלימוד תנועה חדשה וריקוד.

המשך דרכו היה משופע במפגשים עם אמנים אחרים, שעיצבו את יצירתו ואת דרכו המקצועית. לדוגמה, בסדנה לעמידות ידיים שלמד אצל יובל היילון, הוא רכש כישורים חדשים שלא היו חלק מתוכניתו המקורית, אך הפכו לכלי מרכזי ביצירתו.

יצירה מתוך קשרים אנושיים

לאורך הראיון אופיר מדגיש את החשיבות של הקשרים האנושיים בעבודתו. הוא מתאר כיצד החיבור האישי עם אמנים אחרים הוביל אותו לשיתופי פעולה ויצירת תהליכים אומנותיים משמעותיים. כך לדוגמה, הוא מתאר כיצד הוזמן להציג יצירה שלו בפסטיבל מחול אורבני בקופנהגן, דנמרק, ובמהלך עבודה על פרויקט בטיילת בת ים, גילה את אשד, רקדן ברייקינג שהפך לחלק משמעותי בתהליך היצירה שלו ולימד אותו כישורים חדשים.

גישה לאמנות ולהוראה: מעבר לטכניקה

גישתו של אופיר לאמנות מושתתת על רעיון מרכזי: האמנות היא קודם כל אנושית. הוא מדבר על החשיבות בלהיות "בן אדם טוב" ומדגיש שזה הבסיס לכל יצירה, הן בפרפורמנס והן בעבודתו כמורה. אופיר מאמין שלפני היכולת הטכנית עומד הקשר האישי והאנרגיה המשותפת בין המשתתפים במעגל היצירה. כך, הוא מציין, גם בעולמו של קפוארה, לא מספיק להיות טכני ומדויק – חשוב גם להרגיש את האנרגיה של הסביבה ולהיות שותף חברתי למעגל המשחק.

אחד מהרפרנסים המרכזיים של אופיר הוא הרעיון של "שה", מושג אפרו-ברזילאי המתאר אנרגיה טובה במעגל הקפוארה, אשר הוא מבקש להביא גם לתוך הסטודיו והתהליכים האמנותיים בהם הוא משתתף. הוא מתאר את השאיפה שלו שכל יצירה בה הוא משתתף תהיה לא רק טכנית ומושלמת, אלא שתשאיר חותם אמיתי על האמן שיצר אותה.

פרפורמנס והוראה: יצירת מרחב יצירתי בטוח

הוראה מהווה חלק חשוב בחייו של אופיר, והוא מדבר על החשיבות של יצירת מרחב בטוח לתלמידים שלו, שבו יוכלו להביא את עצמם לידי ביטוי, גם במקומות שהם לא בטוחים בהם. הוא מציין את הרגעים בהם תלמידיו מצליחים לפרוץ את הגבולות האישיים שלהם, כמו כשהם לומדים להעז יותר, לשחק יותר, ולעבוד יחד ביצירתיות ובאומץ.

מסע בלתי מתוכנן אך מודע

לאורך הראיון, אופיר מתאר את דרכו כאוסף של אירועים מקריים ושיתופי פעולה שהובילו אותו לאן שהוא היום. הוא מדגיש שלא תמיד היה מתוכנן, אבל ניסה להישאר קשוב למה שמעניין אותו ומה שהחיים מזמנים לו. אף על פי שהוא מנסה לשלב יותר תכנון בחייו כיום, הוא עדיין רואה את התהליך האמנותי כדרך של זרימה והקשבה.

בסיום, אופיר מבהיר שכל עשייתו נשענת על חקירה מתמדת – גם בתחום הטכני וגם ברמה האישית והאנושית. הוא ממשיך לחפש את אותו "קסם" של אנרגיה, שנוצרת כאשר אנשים פוגשים זה את זה, ומשתפים פעולה ביצירת מרחב אומנותי משותף.